. סביבת הלימוד- במקומות רבים לימוד השחייה הפך לשוק המוני ונראה שמטרת בתי ספר רבים ללימוד שחייה היא להעמיס כמה שיותר תלמידים במינימום של קבוצות, וזאת כדי להגדיל את הרווח הכלכלי. במקומות אלו עדיפה הכמות על פני האיכות, ולעיתים הם מפתים לקוחות רבים במחיר נמוך, אולם אסור לשכוח שלפעמים "הזול ביותר הוא היקר ביותר" ועל אף המחיר האטרקטיבי, ייתכן וההורים והתלמידים יצטרכו לשלם על עוד סדרות רבות של שיעורי השחייה. גודל הקבוצה המומלץ בין 4-6 תלמידים. ומכאן חשיבות שיעורי השחיה הפרטיים.
הפחד מהמים (הידרופוביה)
פחד מים (הידרופוביה), הוא פחד משתק שמונע מהאדם איכות חיים ויוצר אצלו תחושת בושה. ככל שמתקדמים השנים ולימוד השחייה נדחה, כך התהליך יותר קשה. עם זאת, ניתן להצליח ללמוד לשחות בכל גיל שהוא: משום של-"מים" ישנן תכונות רבות כמו כושר הציפה במים וכמעט חוסר המשקל שיוצר הרבה פחות מאמץ ולחץ על השרירים והמפרקים, ומאפשר מצבי גוף (אופקי ומשתנה בטן גב וכדו') מצב שבו לחץ הדם נוח יותר, ומיותר לציין את ההנאה, הבטחון, והסיפוק, כשיודעים לשחות מסוגנן.
תחילה צריך האדם להתגבר על הרגשת הבושה. ישנם אנשים רבים באוכלוסייה שמפחדים ממים, הם פשוט לא מדברים על זה. רק ההתמודדות עם הפחד וניסיון אמיתי ללמוד לשחות יביאו את האדם לנקודה שבה הוא שלם עם עצמו. ברוב המקרים, האדם בונה לעצמו מגדלים שמתבססים על הפחד הזה, ופעמים רבות מתברר שתהליך הלימוד הוא הרבה יותר קל ובכלל לא טראומתי עבור האדם.
תוכנית הלימוד במקרי הידרופוביה הינה הדרגתית וכוללת שהות ממושכת במים הרדודים בשיעורים הראשונים: תחילה נלך בתוך המים הרדודים, לאחר מכן נשכב על הבטן ונלמד לצוף כשהידיים אוחזות בדופן הבריכה, בשלב הבא נשחרר את האחיזה ונלמד לעבור באופן עצמאי ממצב של שכיבה למצב של עמידה, וכך לאט לאט ובהדרגתיות נתקדם תוך ושימוש באביזרי עזר. בשלב הבא נתחיל ללמוד את התנועות הספציפיות של לימוד סגנון השחייה.
מהרגע שבו יכניס האדם את הראש לתוך המים ויתחיל להתרגל לתחושת המים, איכות חייו תתחיל להשתפר וביטחונו העצמי במים יגבר. תחושת המים על פניו תנסוך בו תחושת רוגע ותגרום לו להבין ש"השד אינו נורא כל כך". בטוחני שמדובר רק בהתחלה, ומשיעור לשיעור תורגש ההתקדמות, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה פיזית.
